חשיבות הקשר ההורי
אנו רגילים לחשוב על לידת תינוק כעל אירוע מרגש ומשמח שמגיע לאחר ציפייה ארוכה...אך אחד מכל עשרה תינוקות נולד לפני זמנו. כמובן שגם אז זה משמח, אך לידה מוקדמת גם מלווה בדאגה רבה ולעיתים אף במצוקה שחשים ההורים נוכח המצב.
הורים הרי רק מחכים לחבק את תינוקם, לטפל בו ולהתחיל להכיר לו את העולם. אך תינוקות הנולדים פגים צריכים לשהות באינקובטור, מחוברים לצינורות שונים, לעיתים לוקח זמן רב עד שניתן להרים אותם, שלא לדבר על לקחת אותם הביתה. למעשה, הורים לפגים נאלצים להתמודד לא רק עם החשש לבריאותם של התינוקות הפגים שילדו, אלא גם עם הרגשת חוסר אונים וחוסר יכולת להעניק לתינוקם את החום והאהבה להם הוא זקוק מרגע יציאתו מהרחם.
לא מדובר רק בתחושה וצורך אימהי (ואבהי) ?מגע הוא צורך אנושי שמגובה במחקרים רבים. החיבוק, הליטוף והמגע הם הבסיס לקשר הרגשי שנוצר בין התינוק להורה, ליחסי האמון של התינוק עימו ועם העולם וביסוס תחושת הבטחון שלו במקומו בעולם.
כמובן שהמיקוד הראשוני בעת לידת פג הוא בהצלת חייו וייצוב מצבו הרפואי, אך הורים רבים אינם מודעים לחשיבות הגדולה שיש לכך שהפג יזכה למגע חם ועוטף, לנוכחות הוריו, ולקשר אנושי ? גם בתקופה ראשונית זו.
בעת השהיה בפגיה הורים רבים "זזים הצידה" כדי לא להפריע לפעילות הרופאים והאחיות, או פשוט מוצאים עצמם חסרי אונים כאשר תינוקם נמצא באינקובטור. חשוב לדעת כי גם בתנאי הפגיה ניתן לעשות דברים רבים על מנת להתחיל לייצר את הקשר עם התינוק הפג, להקל עליו את השהות באינקובטור ולסייע לו בהתפתחותו.
מעבר לכך, לאחר היציאה מהפגיה הביתה הורים מתקשים לעתים להסתגל למצב החדש בו אין צוות רפואי בו ניתן להתייעץ, ומוצאים עצמם לבד עם תינוק שאינם מכירים מספיק, חרדים לשלומו ולבריאותו לעיתים עד לרמה שפוחדים לצאת עימו לטייל מחוץ לבית ? ולצד השמחה על שהגיעו סוף סוף הביתה הם גם חווים דאגה ואינם בטוחים בדרך שעליהם לנהוג.
ככל שההורים יקדימו להכיר את תינוקם ושפתו המיוחדת, ילמדו לטפל בו בבטחון ויוכלו לחבקו ולהתקשר אליו, כך המעבר מהפגיה הביתה יהיה טבעי וקל יותר עבור כל המשפחה.
פיתוח הקשר ההורי
הצוותים הרפואיים המרבית הפגיות מעודדים הורים להחזיק את תינוקם בשיטת הקנגורו. באופן זה התינוק הפג חש את חום גופו של ההורה, שומע את דפיקות ליבו וחש עטוף ובטוח. גם בשלבים שבהם עקב ההנחייה הרפואית על הפג לשכב באינקובטור הוא יכול להרגיש בנוכחותכם כאשר אתם מניחים עליו יד -עדיף ללא ליטוף אלא במגע אחיד ויציב, כשאתם מדברים אליו ושרים לו.
חשוב שהפג ישכב בצורה הפיזיולוגית הדומה למנח ברחם, כאשר ידיו ורגליו אסופים ומקורבים לגוף. ככל שנוכל לדמות את העטיפה שחש התינוק ברחם כך נקנה לו תחושת ביטחון גדולה יותר. מנחים כאלו ניתן להשיג על ידי תיחום הגוף ועיצוב מנח השכיבה בעזרת קן. קן כזה ישנו בפגיות רבות - בחלקן עושות זאת האחיות על ידי גלגול סדינים ובאחרות ישנם קנים מקצועיים. כך או כך, חשיבות הקן רבה ונמשכת גם לאחר היציאה מהפגיה הביתה ? כל עוד התינוק אינו מתהפך הוא זקוק לתיחום ולעיטוף שמספק לו הקן.
ככלל, ישנה העדפה לתת לתינוק הפג לחוש כמו ברחם, עד כמה שניתן בתנאי הפגיה. כלומר, דיבור שקט, אור עמום, נגיעה רכה ולא פתאומית בעת הטיפול היומיומי בו ובעת הטיפול הרפואי בו, קרבת ריח האם, שמיעת קול ההורים.
בהמשך, כאשר ניתן ומתאים, יש להציג לפג גירויים המתאימים לשלב ההתפתחות שלו. באופן זה הוא זוכה להתחיל ולהכיר את העולם ביחד עמכם ? כאשר אתם המתווכים שלו ודואגים למינון הנכון של כל גירוי ? בין אם הוא גירוי ויזואלי ? כמו ספרון ראשון, גירוי תחושתי של בדים שונים, קולות מגוונים וריחות אנושיים ? בעיקר שלכם ההורים.
טיפול זה בתינוקכם הפג, כמו גם השתלבותכם בטיפול היומיומי בו (החלפת חיתול, הלבשה רחצה), יקרבו אתכם לתינוקכם, יחזירו אתכם לתחושת ההורות הטבעית, ויקלו על המעבר הביתה.
הילה בורל מרפאה בעיסוק המתמחה בפגים מייסדת חברת WeBe ומפתחת החיבוקן - ערכה לפגים